↓
- האוזן נחלקת לשלושה חלקים: האוזן החיצונית המכילה אפרכסת ותעלת שמיעה. האוזן התיכונה המכילה את עצמות השמיעה והאוזן הפנימית בה נמצא השבלול המשמש לשמיעה ומערכת שיווי המשקל. מהאוזן הפנימית יוצא עצב השמיעה המוליך את גירויי השמיעה אל המוח.
- האוזן התיכונה מורכבת מחדר המלא בגז השונה במקצת מהרכב מהאוויר. באוזן התיכונה שלוש עצמות קטנות המחוברות זו לזו: הפטיש המחובר לעור התוף, הסדן המחובר בצד אחד לפטיש ובצידו האחר לארכובה. לאוזן התיכונה שלושה פתחים: שניים סגורים ואחד פתוח. הסגורים הם הפתח אל האוזן החיצונית הסגור ע"י עור התוף, השני אל האוזן הפנימית הסגור ע"י הארכובה והפתח הפתוח היא חצוצרת האוזן המחברת את האוזן התיכונה אל האף. חצוצרת האוזן משמשת להשוואת לחצים בין האוזן התיכונה והלחץ האטמוספרי בחוץ. גלי הקול מגיעים אל עור התוף דרך תעלת השמיעה, הם מניעים את עור התוף ואתו את עצמות השמיעה. עצמות השמיעה מגבירים את גלי הקול ומכוונים אותם אל האוזן הפנימית.
- אבר השמיעה באוזן הפנימית הוא השבלול הבנוי משלוש תעלות. בתעלה האמצעית נמצא אבר השמיעה שנקרא האבר ע"ש קורטי. אבר זה הוא המתמר (טרנספורמטור) ההופך את גלי הקול המגיעים אליו לאמפולסים חשמליים. באבר ע"ש קורטי ישנם תאי שער אותם ניתן לראות כשהם מסודרים ב 4 שורות במיקרוסקופ האלקטרוני. מעליהם ישנה ממברנה אשר נעה עם תנועת גלי הקול. תנועות הממברנה מגרות את תאי השער ואלו מיצרים את האימפולסים החשמליים. האמפולסים החשמליים מובלים ע"י עצב השמיעה אל המוח.
- ליקויי השמיעה מתחלקים לליקויי שמיעה הולכתיים וליקויי שמיעה עצביים. בליקויי שמיעה הולכתיים ההולכה אל האוזן הפנימית נפגעה, הם יכולים להגרם כתוצאה מליקויים בעור התוף, ליקויים בעצמות השמיעה וליקויים בחלל התוף. ליקוי בעור התוף הוא לדוגמה נקב בעור התוף. קיומו של הנקב אינו מאפשר לעור התוף לנוע בצורה מלאה עם גלי הקול וכך נגרם הליקוי בשמיעה. במחלות עצמות השמיעה ניתן לראות נתק בעצמות השמיעה או קיבוע של עצמות השמיעה. גם נתק וגם קיבוע אינם מאפשרים העברת גל קול תקין אל האוזן הפנימית. דוגמה לקיבוע של עצמות השמיעה היא מחלת אוטוסקלרוזיס שהיא מחלה גנטית המופיעה בעשור השלישי של החיים. נתק בעצמות השמיעה יכול להיות מולד או להופיע לאחר דלקות כרוניות באוזן. מחלות של חלל התוף מופיעים כנוזלים בחלל התוף, תופעה שכיחה מאוד בילדים וכן בדלקות כרונית של חלל התוף.
- תיקון ליקויי שמיעה הולכתיים נעשה בניתוח. במקרים של נקב ניתן לבצע השתלה של ריקמה לסגירת עור התוף. במקרים של נוזלים מכניסים צינורית אוורור "כפתור" לעור התוף ובמקרים של נתק בין עצמות השמיעה ניתן להשתמש בשתל מטיטניום לתיקון המגע בין עצמות השמיעה.
- כאשר האוזן הפנימית נפגעת תאי השער מתנוונים ומופיע ליקוי שמיעה תחושתי. כאשר ישנה פגיעה בעצב השמיעה או במוח מתקבל ליקוי שמיעה עצבי. למרות ההבדל בין שני סוגי ליקוי אלו, לא נוהגים להבדיל ביניהם ושניהם נקראים ליקויים עצביים.
- הסיבות להופעת ליקוי שמיעה עצבי מגוונות: חשיפה לרעש עז יכולה לגרום לפגיעה באבר השמיעה. פגיעה בתאונה יכולה לגרום להופעת חבלה מוחית ולזעזוע מוח, יתר לחץ דם, רמה מוגברת של כולסטרול בדם, פרפור פרוזדורים, צנתור, התקף לב ותסחיף יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. שימוש בתרופות שונות כמו אנטיביוטיקה גנטמיצין, יכול לפגוע בשמיעה. סוכרת ומחלת בלוטת התריס גורמות לפגיעה בשמיעה. זיהומים וירלים כמו שפעת, דלקות אוזניים חריפות או כרוניות ודלקת קרום המוח יכולים לפגוע בשמיעה. עם הגיל השמיעה מתדרדרת וגם יכולת המוח להבין את השמיעה נפגע. השמיעה יכולה להפגע גם במחלות אוטואימוניות בהם מערכת החיסון איננה מתפקדת בצורה תקינה. בגידולים שונים, במחלות גנטיות מולדות וכן במחלות אוזניים שונות.
- יכולת קליטת התדירויות השונות באוזן איננה שווה לאורך השבלול. בבסיס השבלול נקלטות התדירויות הגבוהות (8000 הרץ), באמצעיתו הבינוניות (1000 הרץ) ובקודקוד השבלול התדירויות הנמוכות (500 הרץ). חלוקה זו חשובה להבנת מיקום הפגיעה בשמיעה במחלות השונות. גל הקול נכנס דרך האוזן התיכונה אל האוזן הפנימית ומגיע תחילה לאזור התדירויות הגבוהות והוא הולך ונחלש לאורכו ובקושי מגיע לקודקוד השבלול. רעש עז הפוגע בשמיעה פוגע בעיקר בתדירויות הגבוהות, לעיתים באמצעיות אך לא בנמוכות. הספקת הדם לשבלול מגיעה מאותו כלי דם ולכן בהפרעות בהספקת הדם הפגיעה תהיה, בניגוד לפגיעת רעש, בכל התדירויות. בחבלות לאוזן הפנימית עם שבר בעצם הטמפורלית, הליקוי בשמיעה יהיה במקום השבר, בגבוהות בנמוכות או בכולן. מאחר והספקת הדם לשבלול מגיעה דרך אותו כלי הדם המזין את מערכת שיווי המשקל לעיתים קרובות פגיעה בשמיעה תהיה מלווה בפגיעה במערכת שיווי המשקל ולהיפך.
- ליקויי שמיעה עצביים ניתן לתקן ע"י מכשירי שמיעה "רגילים", או בניתוח ע"י מכשירי שמיעה לעצם המולבשים על בורג שמוכנסים לעצם בניתוח – BAHA, ע"י מכשיר שמיעה זעיר שמושתל על עצמות השמיעה ומגביר את תנועתם – Sound-bridge או ע"י שתל שבלול שבו מוכנסת אלקטרודה לתוך השבלול המגרה את עצב השמיעה.
- לפי אירגון הבריאות העולמי בשנת 2030 20% מכלל התושבים יהיו מבוגרים. כרבע מבני 65 סובלים מליקוי בשמיעה, מחצית מבני 75 ו 80% מבני 85 מכאן שכמות הלוקים בשמיעה בקרב כלל התושבים בעולם ילך ויגדל ויזדקק למשאבים הולכים וגדלים. אצל אדם מבוגר הסיבה היותר שכיחה להופעת ליקוי בשמיעה הוא הגיל, במידה פחותה מחלות שונות ובמידה קטנה תנאי עבודה ותאונות.
- מצב השמיעה נקבע לפי גרף השמיעה (עקומת השמיעה) Audiogram. בגרף השמיעה שני חלקים: בחלק הראשון נמדד סף השמיעה בטונים הבודדים מ 250 הרץ (בס) ועד 850 הרץ (סופראן). השמיעה נמדדת בהולכה דרך האוויר (המקרופון לפני האפרכסת) ודרך העצם (המקרופון על העצם) זאת בשתי האוזניים המצוירות בכחול עבור האוזן השמאלית ואדום עבור הימנית. הקו המקווקו מסמן את שמיעת העצם והמלא את שמיעת האוויר. בחלק השני של הבדיקה נמדד סף השמיעה לדיבור (מילים המוקראות בעוצמות עולות). סף השמיעה לדיבור צריך להיות דומה לסף השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור (500, 1000, 2000 הרץ). בחלק זה נמדדת גם יכולת הבנת הדיבור שהיא פעולה שמתבצעת במוח ולא באוזן הפנימית.
- ליקוי שמיעה עד 25 דציבל נחשב כשמיעה בגדר הנורמה, מ 26-40 ליקוי קל, 41-55 בינוני, 56-7- 21 מ 21 ור שהיא פעולה שמתבצעת במוח ולא באוזן הפנימית.. שונות ובמידה קטנה תנאי עבודה ותאונות. ד השבלול. 0 בינוני/חמור, 71-90 חמור, מעל 90 עמוק. ניתנות ארבע דוגמאות של ליקויי שמיעה.
- בהחמרה בשמיעה הקשורה בהמשך חשיפה לרעש ההחמרה נענית לשני כללים: השמיעה נפגעת בתדירויות הגבוהות והבינוניות אך לא בנמוכות – מקסימום 30 דציבל. הליקוי המירבי בשמיעה אינו עולה על 85 דציבל.
- מאפייני חבלת רעש הם: א' חשיפה לרעש מזיק המוגדר לפי תקנות הבטיחות בעבודה כמפלס של 85 דציבל יותר מ 8 שעות עבודה. ב' גרף שמיעה מתאים לנזק שנגרם בחשיפה לרעש. ג' הליקוי בשמיעה הופיע ב 10-15 שנות החשיפה הראשונות. ד' החמרה בשמיעה אפשרית רק בתקופת החשיפה לרעש. ה' יכול להיות מלווה בתחושת טנטון. ו' אינו מלווה בתחושת סחרחורת. ז' אין פגיעה ביכולת הבנת הדיבור.
- מאפייני גרף השמיעה בחבלת רעש הם: א' ליקוי סימטרי זהה בשתי האוזניים. ב' גרף שמיעה "נופל" – ליקוי מירבי בתדירויות הגבוהות 3000-8000 הרץ. ג' אין חירשות מלאה. ד' הפגיעה בתדירויות הנמוכות (500 הרץ) לא גרועה מ 30 דציבל.
- שלושה מושגים דומים שאינם זהים הם: חבלת רעש- Acoustic trauma , ליקוי ברעש מתמשך – Noise induced hearing loss וחבלת הדף. בחבלת רעש הנפגע חשוף לעצמת רעש גבוהה (מעל 120 דציבל) במשך זמן קצר (שניות). ברעש מתמשך הנפגע חשוף לעצמת רעש מזיק (85 דציבל מעל 8 שעות). בחבלת הדף הנפגע חשוף לחבלה משולבת הכוללת חבלת רעש וכן חבלת גל הדף אשר בניגוד לגל שמיעה יכולה לפגוע גם באברים אחרים.
↑
שלום רציתי לדעת אים 85 דיציבל זה נכות?
תודה מראש
פלפון שלי 0522700372
שאלה
האם אפשר לטפל באוזן שהעצב בה ׳מת׳?
שלום
האם יש קשר בין מצב בו העובר שוכב במאוזן בבטן אימו מעבר לתקופה הדרשת לבין הצורך בניתוח כפתורים?
תודה מראש
אני בן 54 מזה כמה חודשים אני חש ירידה בשמיעה אוזן שמואל . אף.א.ג .בדק אותי . ורשם לי תרופות אגיסרק 16. אני ממשיך להרגיש את הלחץ באוזנים בעיקר בעמידה .
מאד מבקש ליצור קשר עם הרופא עצמו
וזה לגבי ליקוי שמיעה עם רעש מתמשך
האם יש דרך ליצור קשר עמך בצורה דחופה?
אדם 0528811672